בן יפה ומשה, נולד ביום י"ג באדר תרפ"ה (9.3.1925) בעיר רישא (ז'שוב), גליציה. בעירו קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר" ואף למד לימודי-חול אצל מורה פרטי. במאי 1935 עלה לארץ עם משפחתו. מצב האבטלה ששרר אז בארץ הקשה על קליטתה הכלכלית של המשפחה, שנוסף לאברהם מנתה עוד 4 בנות, ועל-כן לקחהו דודו למשקו שבתל עדשים. שם למד אברהם במשך 5 שנים, עבד במשק, התערה בחיי הארץ והיה לאיש-האדמה, גנן אוהב פרח ועץ, ישר-דרך, דואג למשפחתו בכל לבו ונכון לעזור לכל אדם. אחרי שובו מתל עדשים עבד כעוזר לבנאי וכל פרוטה שהשתכר מסר לקיום המשפחה. מאז בואו לארץ היה חבר ה"הגנה".

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס והיה לאיש-צבא, אם כי חיי צבא לא משכו את לבו, ובקרבות הראשונים עבר משבר נפשי קשה. "לא נולדתי להיות איש-צבא, אני איש-האדמה" - היה רגיל לומר לקרוביו. למרות השקפתו זו היה בין ראשוני המתנדבים ומילא את חובתו תוך הכרה ומסירות.

אברהם היה משוייך לחטיבת גולני וחיל השריון, והשתתף בקרבות משמר העמק, במערכה נגד כוחותיו של קאוקג'י. ב-6.5.1948 פשט כוח "גולני" על הכפר ערב א-זביח ליד בית קשת, השתלט עליו ופוצץ חלק מבתיו. התארגנות הכוח לנסיגה השתהתה ותוך כדי כך פתחו הערבים בהתקפת-נגד. בנסיגה הקשה נפלו רבים מלוחמי הכוח. בקרב זה נפל, ביום כ"ז בניסן תש"ח (6.5.1948). הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות בבית קשת.